■ הסטודנטים מ'תוצרת הארץ', המגורים בלוד! ■ זה התחיל בקטן בלוד והפך למפעל שמתפרש על פני 13 נקודות ברחבי הארץ ■ ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו השתתף בכנס פעילות של הסטודנטים מתוצרת הארץ בלוד, בירת הסטודנטים והמקום הכי טוב בארץ!
ארגון קטן שנולד לפני שבע שנים בלוד והתחיל ב־18 סטודנטים, סוחף היום המונים במטרה לשנות את מצב הפריפריה. מה שהתחיל בלוד, קיים היום ב–13 יישובים. אפילו ממשלת ישראל, שראתה שהעסק עובד ומצליח, החליטה לתת יד. אפשר למצוא את תוצרת הארץ מקריית שמונה שבצפון עד לקיבוץ נחל עוז שבעוטף עזה.
ראש העיר, עו"ד יאיר רביבו, השתתף בכנס פעילות של קהילות הצעירים והסטודנטים של ארגון תוצרת הארץ בלוד, אשר מפעיל השנה למעלה מ-160 סטודנטים בכ-18 פרוייקטים שונים של עשייה חברתית בעיר לוד, חינוך, העצמה אזרחית ותרבות. הסטודנטים חיים בקהילות של 25 סטודנטים, ופועלים בקבוצות של כ- 5 -10 סטודנטים בכל פרוייקט.
בכנס בהשתתפות השותפים הרבים לפעילות הסטודנטיאלית בלוד, הדגיש ראש העיר את החשיבות העצומה שהוא רואה בפעילות הצעירים והסטודנטים בעיר, "ניצני העתיד של העיר שהוסיפו ללוד ברכה ואור והפכו אותה לבירת הסטודנטים ולמקום הכי טוב בארץ עבורם. רביבו ציין כי הכל החל עוד מתקופת בחור צעיר ואנונימי אז בשם איציק שמולי שהעתיק את מגוריו ומרכז חייו ללוד ומאז הפך לח"כ נמרץ ומוביל ועתיד מזהיר צפוי לו. "ב"ה לוד מצמיחה המון מצליחנים, יש עוד עבודה רבה לפנינו, והאירוע הערב הוא עצירה משמעותית מאד, ובעיקר טעינת אנרגיה משמעותית להמשך שנת הפעילות".
ארגון תוצרת הארץ נולד למעשה מתוך אגודת הסטודנטים.. הרעיון היה שסטודנטים יגיעו לשכונות מוחלשות, יתגברו אותן, ובסוף הפרויקט יישארו שם כתושבים מהמניין.
ליאור ז'ורנו–חפץ, צעירה מהרצליה, הקימה את ביתה בלוד. "הייתי מדריכת חי"ר בצבא והייתה לי תחושת סיפוק גדולה. פתאום מצאתי את עצמי לומדת לתואר בתל אביב, הולכת ללימודים, חוזרת, היה חסר איזה ערך שהוא גדול ממני. אין לי מושג מה גרם לי לקפוץ מהרצליה ללוד, אבל חשבתי שזו תהיה הרפתקה סטודנטיאלית של שנה, שנתיים, אסיים אותה ואמשיך. התאהבתי ונשארתי".
היום ליאור היא מנכ"לית–שותפה ב"תוצרת הארץ". היא זוכרת איך בימים הראשונים, כשחיפשו פרטנר שייתן דחיפה למיזם השאפתני, מפעל הפיס מיהר לתת חיבוק חם ותומך. "מפעל הפיס היה הראשון שאימץ אותנו", היא מספרת. "עוד כשהיינו קטנים, עם מספר מועט של סטודנטים, הוא האמין בנו ותקצב אותנו. מאז הוא שותף בכל התהליכים האסטרטגיים שלנו. אנחנו מאמינים שקהילה מייצרת שייכות ומשמעות לאדם. מאמינים שהוא צריך להיות מעורב במקום שבו הוא חי"
סטודנט שמתקבל לפרויקט תוצרת הארץ זוכה למלגה שנתית בסך 16 אלף שקל, שאמורה לכסות את שכר הלימוד ולסבסד חלק משכר הדירה. יש כיום 750 סטודנטים שמפוזרים ברחבי הארץ. הביקוש גבוה: אחד מכל ארבעה מועמדים מתקבל.
"בלוד אנחנו מתמקדים בשלושה נושאים: העצמה אזרחית, העצמה חברתית וחינוך–תרבות", מסביר מנהל הפעילות בעיר, נטע אראלי–בן אור. "בהעצמה אזרחית פרויקט הדגל הוא ‘ועדי בתים'. המטרה היא לקחת בניינים שבהם הסטודנטים גרים ויחד עם מרכז הגישור העירוני ועיריית לוד להקים ועד בית, שזה הדבר הכי בסיסי. משום שמדובר בחבר'ה צעירים, הם יכולים להוביל קדימה. בהעצמה חברתית יש פרויקטים עם נוער בסיכון, קבוצות מנהיגות. בחינוך אנחנו עובדים בבתי ספר, מרכזי למידה. בשילוב עם מרכז הצעירים ואגף התרבות בעירייה אנחנו מנסים לייצר תרבות אקטיביסטית, בועטת, של פאבים, מסיבות והופעות. אנחנו לא מתביישים להגיד שאלה הדברים שישאירו את האנשים בלוד".
רבים מהבוגרים נשארים לחיות בלוד, אף שסיימו את לימודיהם לתואר. מתברר שגם כמה מערכות יחסים הבשילו ואפילו כוסות נשברו.
ראשי תוצרת הארץ בלוד מסרו את תודתם לעיר לוד, שמאפשרת למפעל כל כך גדול ומשמעותי להיות חלק מהחיים והעשייה בעיר.
