גבורתי ורבותי העתיד כבר כאן ,כולנו יכולים להתחיל להתכונן להפיכתנו לרובוטים חסרי בינה ורגש. גברותי ורבותי הצלחנו, הצלחנו להגיע לעתיד ולהפוך לרובוטים. הדם מכסה את הכבישים, השדות שרופים ,ונשים וילדות נאנסות, ואנחנו ממשיכים , חסרי בינה חסרי רגש, מכונות, רובוטים , אנדרואידים.
המגישה בחדשות ממשיכה לדווח על עוד הרוג או פצוע בתאונת דרכים באותה אינטונציה ,באותו קול באותו מנעד, בלי רגש ,בלי בינה רובוטים, אנחנו לא מתרגשים מקשיבים וממשיכים הלאה. האם אנחנו לא מבינים שמאחורי כל הרוג או פצוע יש הורים, אחים משפחה חברים. חיים שיתנו ברגע, חיים שישתנו ללא היכר. חייהם אינם חיים ,חור שנוצר שלא יעלם לעולם. ושוב עברה שעה ,ושוב המגישה ברדיו מדווחת על עוד פועל שנפל ונהרג ועל עוד פצוע והרוג. ואנחנו רובוטים חסרי בינה ורגש, אנדרואידים.
מה גרם לתופעה הזאת של הפיכתנו לרובוטים, האם אנחנו רגילים רק לבשורות רעות, האם בגלל שאנחנו אומרים, "זה לא קשור אלי" אני לא מכיר את הפצוע ההורג הוא ללא שם ללא פנים ללא חיים. אבל כל סיפור הוא סיפור של עולם שלם ,של משפחה של חברים של חיים שלמים.
השדות נשרפים בדרום הארץ אבל אנחנו ממשיכים להגיד שזה לא קשור אלי, זה לא אני זה לא השדה שלי אז זה לא משנה לי זה לא מי שאני מכיר ,האדישות ,הרובוטית ממשיכה להתקיים, חסרי בינה חסרי רגש, אדישים.
אונס ורצח הפכו לדבר שבשגרה ,אנחנו לא מבינים ומעכלים מהי הטרדה מינית מהו אונס, אנחנו לא מבינים כי החיים לא יהיו אותו דבר מאותו יום, המציאות השתנתה ללא היכר הטראומה שתלווה את הנפגע כל החיים, החשש מאחרים ,הבעיות הנפשיות והחברתיות , אבל אנחנו ממשיכים ללכת, לנהוג ,להתעסק בעצמנו מתעלמים מאחרים ,אנחנו רובוטים חסרי רגש חברי בינה .
מתי נפסיק להיות אדישים מתי נתחיל לשים לב לסביבותינו, מתי נראה את זעקת האחר והמסכן, מתי נפסיק להיות אדישים, להיות סגורים בעצמנו להבין שכל אירוע הוא עולם מלא. משפחה חברים, אז בפעם הבאה שאתם שומעים על תאונת דרכים, פיגוע ,פציעה, אונס או מקרה רע של מישהו תרגישו צביטה בלב ,תרגישו הפנימו הזדהו אפילו קצת וזה יהפוך אותנו לבני אדם ,לאנושיים. בעלי בינה בעלי רגש ,השר ודם ,לב בשר ולא לב אבן. כי העתיד יגיע אבל אנחנו נישאר אנושיים.
לסיכום עלינו להיות אנושיים, להבין כי מאחורי כל סיפור יש משפחה שלמה וחברים, שנפגעה ועלינו להזדהות איתם, אפילו אם זה דקה לחשוב ,לכאוב את הכאב שלהם .להבין כי יש אנשים ששגרת החיים שלהם השתנתה לבל תשוב .ועלינו לעזור להם, להתחשב בהם כי הם כמונו אנשים ,בעלי לב בשר בעלי רגש וחמלה. אנחנו אנשים ולא רובוטים ,העתיד עדין לא כאן.
