עו"ד נסים לביא, מומחה לתחום הפלילי
בשבועות האחרונים נחשפנו לשורת מעשי אלימות קשה שננקטו בגן ילידם בעיר רמלה מצד סייעות המועסקות בגן. מהסרטונים שהתפרסמו, ניתן היה להבחין עד כמה האלימות הייתה חלק בלתי נפרד מדרך התנהלותן של סייעות הגן. לנוכח המעשים החמורים, המשטרה ביקשה לחקור את הסייעות כאשר הן נתונות תחת מעצר, ובתוך כך, היום (12.8.20) הוגשה הצהרה מטעם הפרקליטות המודיעה על כוונה להגיש כתב אישום כנגד הסייעות ולבקש להותירן תחת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדן. בדומה לאותן סייעות, נעצרה גם מנהלת הגן, שעל אף כי לא נחזתה בסרטונים כמי שפעלה באלימות כלפי ילדי הגן- גם בעניינה צפויה הפרקליטות להגיש כתב אישום בעבירות המייחסות לה אחריות לנעשה בגן שבניהולה ולבקש את הארכת מעצרה עד תום ההליכים.
אם כן, כאן צריכה להישאל השאלה- האם דין המנהלת כדין הסייעות? כלומר האם בית המשפט צפוי להורות מעצרה של מנהלת הגן עד תום ההליכים נגדה? מבחינה מוסרית התשובה וודאי תהיה חיובית, שכן ברור כי מצופה ממנהלת של מקום כלשהו, וודאי שמדובר במקום שבו שוהים תחת השגחה חסרי ישע, שתדע בכל רגע נתון מה מתרחש במקום אשר בניהולה ותעשה כל שביכולתה כדי למנוע מעשי אלימות כה מכוערים. אך האם המשפט ילך בעניין זה לצד המוסר? נראה כי ספק גדול בכך. ומדוע?
בשטחים רבים בעולם המשפט, עקרונות המשפט ועקרונות המוסר אינם דווקא חופפים. כך לדוגמה בענייני מעצרו של אדם שמוגדר כחף מפשע. בעוד אשר מבחינה מוסרית- וודאי כי כל הורה ירצה לראות את מנהלת הגן נושאת באחריות ושוהה במעצר עד שתינתן הכרעה בעניינה, הרי שמבחינת המשפט- מעצרו של אדם בזמן מהלכו של ההליך הפלילי המתנהל מולו, כלומר בעודו חף מפשע, הוא אינו מקדמה על חשבון העונש, ומטרתו העיקרית היא מניעה מאותו אדם לשוב ולבצע עבירות נוספות ולשמור על שלומו ובטחונו של הציבור כאשר נשקפת מאותו אדם מסוכנות ברורה.
בעניינה של מנהלת הגן, כאשר נראה אין כל ראיה לכך שהיא פעלה באלימות כלפי הילדים, בצירוף העובדה שהיא למעשה נחשבת כאדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, נראה כי הפרקליטות תתקשה לעמוד ברף המשפטי הנדרש בבית המשפט כדי להותיר אותה מאוחרי סורג ובריח בזמן ניהול משפטה.
נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת בסוגייה זו, הוא העניין הראייתי. כלומר, העבירות שביצעו הסייעות בגן- רובן מתעודות ומוכחות באמצעות סרטונים ממצלמות הגן. בשונה מכך, במצב דברים שבו אין ראיה ישירה לכך שהמנהלת פעלה אף היא באלימות, נראה כי העבירה שבה תואשם תהיה עבירה מסוג עבירות המחדל או הרשלנות- בכך שלכאורה נמנעה מלעצור את האלימות בגן הילידים שבניהולה. קיים קושי רב יותר בהוכחת עבירה זו שתסתמך בעיקר על ראיות נסיבתיות, כלומר ראיות שמתקבלות על ידי הסקת מסקנה ולא באופן ישיר כמו מתוך סרטון.
לכן, על אף שקיים סיכוי לא מבוטל שמנהלת הגן תישא בסופו של יום באחריות לעבירות שביצעו הסייעות בגן שבניהולה, נראה כי לא תהיה הצדקה משפטית להורות על מעצרה עד תום ההלכים נגדה.
