לפני 4 שנים, ביום שישי, ב' תמוז יצאו שני חברים מהעיר לוד לטבול במעיין ליד היישוב דולב באזור בנימין. הם היו רגילים לטייל בכל מקום, לעצור, לנוח לשבת על כוס קפה בטבע וליהנות מנופה של ארץ ישראל.
באותו יום שישי, בדרכם למעיין עצר אותם פלשתיני מקומי וסימן להם לעצור. היה נראה שהוא זקוק לעזרה כלשהיא. הם החליפו כמה מילים ניסו לעזור לו והמשיכו בנסיעה. הפלשתיני קרא שוב לעברם, הם עצרו ולאחר מכן כשהוא התקרב אליהם הוא שלף אקדח וירה בם מטווח קצר.
דני גונן הי"ד נפצע אנושות ונתנאל חדד חברו נפצע בגפיו. המחבל נמלט ונתנאל הזעיק עזרה. דני לא שרד את הפיגוע ונפטר לפני שבת. נתנאל הצליח להגיע להוויה שלו במוצ"ש.
גלעד פולק, תושב לוד שהכיר את דבורה, אמו של דני, הגיע להלוויה יחד עם כלל חבריו ומכריו של לדני ועם משפחתו ומאות מתושבי העיר לוד. חודש לפני הפיגוע הקים גלעד את קבוצת הריצה "רצי לוד" במטרה לעזור לתושבי העיר להיכנס למעגל הבריאות והכושר ובכך לסייע לחיזוק החוסן האיש והמשפחתי. באותו מוצאי שבת, בזמן שהשכול והכאב החליט גלעד לקרוא לקבוצת הריצה שנפתחה "רצי דני לוד" ע"ש דני גונן.
בזמן השבעה ביקר גלעד את משפחת גונן ופגש את נתנאל שנפצע בפיגוע ושרד אותו. נתנאל סיפר כי בשבועות שלפני הפיגוע הזדמן לו לשבת יחד עם דני בגן גנדי על פק"ל קפה ויחד דיברו על החיים. במהלך הזמן הזה הם צפו בקבוצת הריצה החדשה שקמה לה פתאום והחלה לפקוד את הגן ולהפיח בו חיים בשעות הערב. הם דיברו על הקבוצה, על החיים…שניהם לא ידעו שהקשר ביניהם לבין קבוצת הריצה כבר נכתב כנראה מלמעלה. גלעד סיפר לדבורה ולנתנאל על כך שהוא מעוניין לקרוא לקבוצה ע"ש דני וקיבל את ברכת הדרך.
ב-4 שנים האחרונות, הפרוייקט הזה של שילוב ריצה והנצחה רקם עור וגידים ובכל שנה הצטרפו יותר ויותר משתתפים לקבוצת הריצה תוך שהם מתקדמים מיום ליום. מניחים את כל העומס שיש להם בחייהם בצד ומגיעים להתאמן עם מאמן מקצועי על הכושר והריצה למרחקים ארוכים. מקבוצה אחת עברו לקבוצה נוספת וקבוצה נוספת לנשים, לנערות, לנערים….קבוצה נוספת ברמלה וכך הפכה קבוצת הריצה "רצי דני לוד" לאחת הקבוצות הגדולות והידועות באזור השפלה.
החיבור בקבוצה בין מאמנים שאינם דתיים המגיעים מרקע שונה של המתאמנים, החיבור בן לוד לבין רמת גן וכפר דניאל (מקום מגוריהם של המאמנים), החיבור בין עולם הריצה לבים עולם ההנצחה הפכו את הפרויקט הזה לשם דבר. "אף פעם לא חלמתי שקבוצת הריצה תהווה הנצחה חיה כל כך משמעותית לדני גונן הי"ד. דבורה, אמא של דני אומרת שהקבוצה הזו נותנת לה כח להמשיך לבחור בחיים. היא מגיעה לכל מפגש קבוצתי, למרוצים ומדברת עם המתאמנים ומחזקת אותם".
בכל שנה, לזכרו של דני מארגנת קבוצת הריצה "רצי דני לוד" ריצה לזכר דני. מלוד לגבעת כח. בני גילו של דני בנו "זולה" באחת הגבעות ליד היישוב גבעת כח הכוללת נדנדה, כיסאות, שלט ושולחן לרווחת המטיילים.
השנה יצאו קרוב ל-50 רצים ורצות במסלולים נפרדים לנשים וגברים מרחק של 6.5 ק"מ ו12.5 ק"מ. לריצה זו הצטרפו בני משפחה, חברים ותושבי העיר לוד. בסיומה פגשה דבורה עם הקבוצה עם פריסה ביד נדיבה. מאמני הקבוצה דיברו על החיבור והעשייה והחשובה של הקבוצה ודבורה שוחחה על הכח לבחור בחיים ועל העוצמה והכח שקבוצת "רצי דני לוד" נותנת לה.
