בשנים הקרובות העיר לוד תשנה את פניה עם בניה מסיבית של כ-30,000 יחידות דיור חדשות, חיבור צירי תחבורה ראשיים לתוככי העיר, שיפוץ המרחבים הציבוריים לצד אזורי תעסוקה ותעשייה נרחבים • מאחורי כל פרט יש תכנון ותכנית ההופכת מדף ריק ולבן – ליצירה • מי שעמל על כך הם אנשי אגף ההנדסה שעובדים לילות כימים לקידום העיר לוד, אל עתידה • קבלו הצצה קצרה לרשימה הארוכה של העשייה, היכולה להכיל ספר עב כרס לתפארה • לכתבה המלאה >>>
אגף ההנדסה בעיריית לוד – מהאגפים הפעילים והמשמעותיים ביותר בפיתוחה של העיר. הוא שוכן בקומה האחרונה והרביעית בבניין העירייה שבכיכר קומנדו – ומשם מתנהלים כל מחלקותיו, לרבות לשכות מהנדס ואדריכלית העיר.
לפני כארבעה חודשים נכנס אלכס שגיא לתפקידו החדש והמאתגר – מהנדס העירייה. הוא הגיע עם מלוא המרץ, בכדי להביא את לוד מבחינה תכנונית, אל יעדים אשר היו בעבר בגדר חלום. שגיא, המתגורר בקרית אונו, נשוי ואב ל-2, בעל תואר ראשון בהנדסת בניין אזרחית ותואר שני במנהל עסקים. עד לא מזמן, הוא כיהן כסמנכ"ל הנדסה בחברות פרטיות , ועם ניסיונו העשיר, החל בתפקידו הנוכחי.
אגף ההנדסה, מונה כ-10 מחלקות ומעסיק כ-30 אנשי מקצוע טובים ואיכותיים, כאשר אלו נחלקים ל-3 אגפים: תכנון, רישוי ופיקוח, וביצוע.
בלוד בונים עתיד
אדריכלית העיר מיכל מאיר, נותנת הצצה לעתיד הקרוב בעיר לוד: "בשנים האחרונות עבדנו על תכנון מחודש לעיר. יצרנו תכנון מאוד משמעותי לתוספת יחידות דיור בשכונות חדשות וכן התחדשות עירונית בעיר הוותיקה – וזאת בהיקפים ניכרים, תוך מתן התייחסות לחידוש ופיתוח תשתיות, מרחבים ציבוריים, בשילוב עם תכניות אסטרטגיות לשטחים ציבוריים ולשטחים פתוחים – בהן: שבילי הליכה ואופניים, גני משחקים וכדומה – והכל בכדי להביא לפיתוח עיר איכותית לתושביה". מאיר טוענת, כי "נוצר חזון עירוני שמציע חדשנות, אשר מביא סוף סוף למיצוי הפוטנציאל של העיר לוד השוכנת במרכז הארץ ובסמיכות לגוש דן – עם קירבה לכל נתיבי וצירי התחבורה הציבורית ועם מקסימום של נגישות לתעסוקה ושירותים לציבור עבור התושבים.
30,000 יחידות דיור חדשות
הנה הצצה למהפכת הנדל"ן שתתבצע בלוד בשנים הקרובות: בשכונת 'נופי בן שמן' המשווקת כעת לציבור ונמצאת לאחר תכנון תשתיות לרבות תכניות בינוי שהגיעו אל היזמים – ייבנו כ-4,000 יחידות דיור. תכנית זו מצטרפת לרובע המערבי בסמוך לניר צבי, שם ייבנו כ-11,500 יחידות דיור, שכונה שתתחבר ישירות אל כביש 200 שייסלל בעתיד הקרוב ויעניק מענה תחבורתי לתושבים. כביש זה מוליך ליציאה מהעיר ואף יתחבר לכביש 1. אם לא דיי-בכך, אז גם תכנית 'רובע לוד צפון' המתוכננת על 2.7 מיליון מ"ר, תכלול שטחי תעסוקה ומסחר, אצטדיון ארנה, בתי מלון עתידיים וכן 5,000 יחידות דיור, יצאה כבר לדרך. עפ"י התכנון – עד תום שנת 2020 היא תאושר סופית והקרקעות ייצאו לשיווק בפועל.
מקסימום שירות – מינימום זמן לאישור בניה
המהנדס החדש של עיריית לוד מקדם כיום אג'נדה הנותנת מענה מהיר ליזמים, קבלנים ואזרחים הרוצים לבנות, להרחיב את ביתם וכדומה. "מכיוון שאני מהנדס בהשכלתי ומגיע לתפקידי מהצד השני של שולחן הבקשות – האוריינטציה שלי היא לקדם ביצוע וניהול פרויקטים כך שבניה עירונית תוכל לעמוד בלוח זמנים נכון, כשהמוטו – לתת מענה רלוונטי ומהיר ליזמים ותושבים פרטיים, עם מקסימום שירות בכל נושא".
שגיא טוען כי הוא רוצה "לייצר תכניות שיביאו אוכלוסיות חדשות ואיכותיות נוספות לעיר – על ידי תכנון של שכונות חדשות וכן שיווק של מתחמים חדשים. זהו אחד מהדברים שיכולים להצמיח את העיר. אנו פועלים עפ"י החזון של ראש העיר – להחזיר את ה'לודאים' הביתה – שיתגאו בעירם. זאת המטרה וההצלחה תירשם כאשר נצליח להגיע אל התוצאה".
'החברה הכלכלית' – היד הימנית
בעיר לוד פועלת 'החברה הכלכלית' תחת העירייה. היא הזרוע הביצועית שלה. הם מספקים מעטפת חזקה לאגף ההנדסה – בקידום תהליכי תכנון וביצוע. בשנים האחרונות, אגף הנדסה נמצא בצמיחה – בכוח אדם איכותי ומקצועי. בתקופה זו בה נמצאת כיום לוד, קיימת משמעות גדולה לכך שיש 'יד ימין' המסייעת בשותפות מקצועית, ול'חברה הכלכלית' יש נקודות רבות בקידום משותף של תהליכים מורכבים לצד אגף ההנדסה. העיר לוד עומדת בפני מימוש הסכמי גג עם ממשלת ישראל, ו-2 הגופים הקימו יחד מנהלת מיוחדת להסכמי הגג וכן להתחדשות העירונית כדי לוודא את מימוש הפרויקטים על הצד הטוב ביותר.
מריצים את לוד קדימה ולא שוכחים את השכונות הוותיקות
בשנה האחרונה אושרו תכניות התחדשות עירונית לראשונה בעיר, בהיקפי ענק בהתאם לתכנית אסטרטגית רחבה לחידוש העיר בתכניות יזמים ותכניות המקודמות על ידי העירייה. תכנית יזמית שאושרה לאחרונה של 745 יחידות דיור שייבנו בכניסה לעיר משדרות הציונות, במקום 124 דירות ישנות, תכניות יזומות בשיתוף הרשות להתחדשות עירונית בשכונת רמת-אשכול, ותכנית הס-גולדברג ובהן אושרו סה"כ כ-9,000 יחידות דיור, שייבנו על אזור בו קיימים כיום 3,000 דירות ישנות.
זהו אחד הישגים הכי גדולים שהיו בלוד. בפרויקט הס-גולדברג מדובר על תכנית מורכבת ברמת התשתיות, אך היא יוצרת חיבור שאין כמותו בין מערב העיר (גני אביב) למזרח ולמרכז העיר. "כבר 20 שנה שמדברים על התכנית הזאת", אומרת אדריכלית העיר, מיכל מאיר. "ובפועל, הדבר לא יצא. עיריית לוד פעלה רבות והגיעה להסכמות מול הנהלת רכבת ישראל, ממשלת ישראל, משרד תחבורה ועוד, בכדי להשיג אישור תקציבי לקיר אקוסטי שיפריד בין האוכלוסייה לרעש של הרכבות הנוסעות על מסילתם. מדובר על תקציב של עשרות מיליוני שקלים. בנוסף, ייבנה מעבר תת קרקעי מתחת לפסי הרכבת עבור כלי רכב, רוכבי אופניים והולכי רגל , וגשר עליון רחב להולכי רגל המחבר בין שני פארקים חדשים לאורך המסילות. החיבור בין צדדי העיר ישנה את העיר. מכיכר קומנדו לניר צבי ניתן יהיה לרכב באופנים ולהגיע בתוך כ-15 דקות".
אם ניתן לסכם, השנה אושרו חמש תכניות ענק שיתנו ללוד קפיצה משמעותית ותהפוך את העיר למבוקשת, איכותית ומחודשת: ניר צבי, לוד צפון, בן שמן, רמת אשכול והס-גולדברג. תכניות נוספות בתהליך עבודה. יחד עם התכניות הגדולות יש את התכניות לשינוי המרחב הציבורי ולא רק בעתיד, אלא גם בעבר ובהווה – בפיתוח הכניסה לעיר עם שבילי הליכה לצד גינון מטופח, וכן שבילי אופניים לצד נטיעת עצים רבים בכדי לתת מענה הצללה והנאה לתושבים.
הכל מתחיל מהראש (עיר)
המהנדס אלכס שגיא והאדריכלית מיכל מאיר, מבקשים לתת את הקרדיט לראש העיר, עו"ד יאיר רביבו, ואומרים: "ראש העיר מוביל את התהליכים ואנו מיישרים קו מול מדיניות חזקה שמובלת על ידו לחידוש ותוספת יחידות דיור בעיר, לתוספת מסחר תעסוקה ובילוי, וכן לטיפוח המרחב ציבורי". הם מבקשים אף להודות לגורמים הנוספים הפועלים ותומכים, בהם לאגפי העירייה השותפים לעבודה, לחברי המועצה , לרפי יקותיאלי מחזיק תיק התחדשות עירונית ולאהרון אטיאס – מנכ"ל העירייה. "הם מביטים קדימה ורוצים עיר מותאמת לילדים, לעתיד, דואגים שהילד יוכל להגיע בנוחות ובבטחה לבית ולמוסדות החינוך, וכן שתהיה להם איכות בזמן השהות במרחב ציבורי. המטרה של הנהלת העיר היא לראות משפחות עם ילדים משחקים בגינות ונהנים מהאווירה העירונית", הם אומרים.
המסר – תתכוננו לעידן חדש
מהנדס העיר מסכם ומבקש להעביר מסר לתושבי לוד: "אנו הולכים לכיוון של עידן חדש בתכניות החדשות שמקודמות בכל הכוח. העיר הולכות לשנות את פניה מבחינת חידוש שכונות וותיקות ותשתיות. בעוד חמש שנים, העיר תהיה שונה – יותר חזקה כלכלית עם בטחון אישי בכל מקום. השינוי הוא עצום ויגיע עד לרמת השיפור ברחוב, בשכונה ובכל רחבי העיר. אנו חייבים לוודא כי המרחב הציבורי ישנה אף הוא את פניו. מחובתנו לעודד השקעות טובות של עסקים בעיר, הכל בכדי לחזק את העיר לוד. התוצאה צריכה להיות: תושב בלוד לא רק גר בה, אלא שהוא יוכל להשתמש בשירותיה של העיר על כל חלקיה – מוסדות חינוך, תרבות ופנאי, ספורט, בריאות, קניות וכד' – ירצה לגור בה ולבסס בה את עתידו ועתיד משפחתו, ואף יתגאה בכך".
