כיתה אחת, שתי מרצות, עיר מעורבת: איך מכשירים מורים לחיות יחד

כיתה אחת, שתי מרצות, עיר מעורבת: איך מכשירים מורים לחיות יחד
ג'אדה ותד צילום עלאא ג'ברין

מודל מעורר השראה של חיים משותפים מוצג במסגרת הכנס הבינלאומי   "Crossing Boundaries and Disciplines"  של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. הכנס מתמקד בפריצת גבולות כפולה: מחד, פריצת גבולות בין תחומי דעת באמצעות שילוב ייחודי בין חינוך, מוזיקה, מדעי המוח, אומנות וטכנולוגיה; ומאידך, פריצת גבולות גיאוגרפיים ותרבותיים על ידי יצירת שותפויות מחקר וחיבורים אנושיים יציבים. התוכנית כוללת הרצאות, סדנאות מעשיות, הצגת מחקרים ושולחנות עגולים שמטרתם לעודד שיח בין־דיסציפלינרי ולבסס תשתיות לניידות סגל ולפרויקטים בינלאומיים.

אחד הדגמים הבולטים ליישום פריצת הגבולות והחיבור האנושי שיוצגו בכנס הוא הקורס "זהות ומקום" , הפועל כחלק מתוכנית הסבת אקדמאים להוראה בשיתוף עיריית רמלה והמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. הקורס מציג מודל חדשני להכשרת מורים החיים ומלמדים בסביבה מעורבת.

הייחודיות של הקורס אינו רק התוכן, אלא במודל המעשי: הקורס נלמד בהוראה משותפת של שתי מרצות – ד"ר נועה בן יוסף (ראש התוכנית) וד"ר ג'אדה ותד (מרצה בתוכנית).  אחת יהודייה ואחת ערבייה, העומדות יחד מול קבוצת סטודנטים וסטודנטיות ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, כולם תושבי העיר המעורבת רמלה.

השותפות בין שתי המרצות, ד"ר נועה בן יוסף וד"ר ג'אדה ותד, היא בחירה פדגוגית מכוונת: הכיתה בקורס מהווה הדמיה מוקטנת של חדר המורים והכיתות בבתי הספר בעיר המעורבת, שבהם יושבים זה לצד זה ילדים ובני נוער מרקעים לאומיים, דתיים ותרבותיים שונים. "ניהול דיאלוג מכבד לא אומר החלקת פערים",  הן מסבירות. "תפקידנו ליצור מרחב שבו אפשר לחלוק זה על זה, ולפעמים לא להסכים בפומבי – ובלבד שהשיח נשאר מכבד, בלי לפחד מקול שונה אלא לתת לו מקום". בעיניהן, זהו בדיוק המודל שהן מבקשות להנחיל הלאה: לא "רב-תרבותיות" כמצג נעים על הקירות, אלא עבודה של ממש על נרטיבים מתחרים. ההוראה המשותפת שלהן, יום-יום מול פרחי ההוראה, היא ההוכחה הכי חיה לכך שזה אפשרי – מודל שמסייע למורים לעתיד לפתח זהות מקצועית מורכבת ולהתמודד בהצלחה במציאות רוויית מחלוקות ואתגרים.

לבנות מרחב שבו כולם באמת מדברים

השאלה הראשונה שעולה כשמכניסים לאותה כיתה סטודנטים מרקעים שונים כל כך היא איך יוצרים בה אווירה שבה אנשים מוכנים לדבר בכנות – לא רק להישאר מנומסים. לדברי ד"ר בן יוסף: "אנחנו לא מחכות שהאמון יקרה מעצמו. בכל מפגש אנחנו בודקות מחדש מי מדבר ומי שותק, ומנסות להבין למה. לפעמים שתיקה היא נוחות אישית, ולפעמים היא סימן לכך שמישהו לא מרגיש שיש לו מקום להגיד את מה שהוא באמת חושב".

ד"ר ותד מוסיפה "התרגילים הפשוטים ביותר הם לרוב אלה שמניבים את הדיונים העמוקים ביותר. במקום להתחיל משאלות גדולות על זהות וסכסוך, הקורס פותח לעיתים בתרגיל צנוע – למשל לצלם תמונה שמייצגת רגע של חיים משותפים בעיר. כשנותנים לאנשים כלי פשוט וממשי, קל להם יותר להביא את עצמם לתוך החדר בלי להרגיש שהם צריכים להצדיק את מי שהם.מרחב בטוח לא נבנה מהצהרות, הוא נבנה מהצטברות של רגעים קטנים שבהם מישהו מעז לדבר ומקבל תגובה מכבדת".

נועה בן יוסף צילום פרטי

איך מנהלים דיון בכיתה או בקבוצה מעורבת של יהודים וערבים כשהנושאים הביטחוניים והמלחמה צפים – באופן שמאפשר שיח כואב ומורכב, אך שומר על ביטחון אישי וכבוד הדדי?" ד"ר בן יוסף: "בשנתיים האחרונות אי אפשר להתעלם מהמציאות שמחוץ לכיתה. גיבשנו גישה לפיה אנחנו לא נמנעים  ממתחים חברתיים ופוליטיים, אבל גם לא הופכים כל מפגש לדיון על הסכסוך הגדול.  כשמדברים על יחסי יהודים-ערבים ברמת המדינה, קשה מאוד להרגיש שיש לך יכולת השפעה. אבל כשמדברים על איך אנחנו חיים יחד בעיר אחת, בבית ספר אחד, בכיתה אחת – פתאום יש דברים שאפשר לעשות בהם משהו, ולא רק להרגיש חסרי אונים". ותדמוסיפה:  "דווקא בעיר מעורבת כמו רמלה, שבה יהודים וערבים גדלים זה לצד זה מגיל צעיר, קל לפעמים לפספס מתחים סמויים בדיוק בגלל שהכול נראה שגרתי מדי. חלק מהעבודה הפדגוגית שלהן היא להעלות את מה שנמצא מתחת לפני השטח, ולא להסתפק בתמונה הנוחה של "חיים משותפים" בלי לבחון אותה לעומק".

כיצד המפגש הישיר עם השכבות ההיסטוריות והנרטיבים השונים של העיר מסייע למורים לעתיד לגבש זהות מקצועית מורכבת היודעת להכיל קונפליקטים ולאפשר לכל הקולות להישמע?" ד"ר בן יוסף: "אחד המפגשים המשמעותיים בקורס הוא סיור שהסטודנטים עצמם מתכננים ומובילים ברחבי רמלה, סביב ההיסטוריה רבת השכבות של העיר.עבורי זה אחד ההישגים הבולטים של הקורס: גם סטודנטים שגרים ברמלה שנים ארוכות מגלים פינות ושכבות היסטוריה שלא הכירו, וזהמייצר בו-זמנית תחושת שייכות אישית וגאווה משותפת בעיר .

ד"ר ותד מוסיפה "האתגר האמיתי הוא לא ללמד עוד עובדות היסטוריות, אלא ללמד את הסטודנטים – שרובם יהיו בעצמם מורים תוך שנים ספורות – איך מספרים היסטוריה מורכבת בלי למחוק אף קהילה מהתמונה.  השאלה היא לא רק מה קרה כאן, אלא מי מרגיש בעל בית בסיפור הזה. אנחנו רוצות שכל תלמיד, יהודי או ערבי, דתי או חילוני, יוכל להביט בהיסטוריה של העיר שלו ולראות בה גם את עצמו".

ד"ר ותד מוסיפה, בסופו של תהליך הלמידה אנו מבקשות להזמין את הלומדים להתבונן מחדש במקומות המוכרים להם ברחבי העיר. לא לראות בהם רק מרחבים פיזיים לחיי היום־יום, אלא מקומות הנושאים עמם זיכרונות, זהויות וסיפורים שונים. אנו מצפות שהמפגש עם הקולות והנרטיבים השונים יאפשר לכל לומד לזהות את הקשר שלו למקום, ובה בעת להכיר בכך שאותו מקום עצמו עשוי להיות קשור לאחרים ולשאת עבורם משמעות שונה. כך הופכת ההתבוננות במקום להזדמנות להרחיב את המבט, מן הסיפור שלי אל הסיפורים המתקיימים לצדו.

מי שממחישה באופן המובהק ביותר את היכולת לתרגם את המודל האקדמי לעבודה חינוכית מעשית בשטח היא נטלי ברוסילובסקי, בוגרת התוכנית. "הגעתי לעולם ההוראה שמיציתי את העבודה המשרדית וידעתי שיש לי הרבה יותר מה לתת, אבל החששות מלשלב לימודים עם גידול ילדים קטנים עיכבו אותי. חברה המלמדת באורט לילנטל ברמלה המליצה לעשות הסבה להוראה ונרשמתי ללימודים של התוכנית להסבה להוראה של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט בשיתוף עם עיריית רמלה בהתמחות הוראת המתמטיקה  – צעד שהעניק לי ארגז כלים פדגוגי עשיר וליווי צמוד מנועה בן יוסף רכזת תוכנית."

הוראה בכיתה מעורבת מביאה איתה לא מעט מורכבויות ואתגרים חברתיים. איך מתמודדים איתם ביומיום

"כמי שגדלה בעיר מעורבת, זה לא מצב זר לנו. בתחילת השנה העברתי מסר חד-משמעי: מכבדים כל אדם באשר הוא, ללא גזענות. בחדר הכיתה חוגגים יחד את החגים של כולם ומאחלים 'חג שמח', מה שייצר הכרות מעמיקה וחיבור יפהפה. מדהים לראות את האינטראקציה בהפסקות ובשיעורים – התלמידים צוחקים, מדברים ועוזרים זה לזה, גם בקבוצות לימוד קטנות וגם בכיתות מלאות. אפילו בשיחות על השירות הצבאי או הלאומי, ניכרת הרצון של תלמידים ערבים לתרום. אורט לילנטל הוא בית ספר שמקבל כל תלמיד באהבה גדולה, ומחנך לשותפות, כבוד והבנה הדדית – וזה בדיוק מה שחיפשתי בקריירה השנייה שלי."

המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט מארח את הכנס הבינלאומי "Crossing Boundaries and  Disciplines"   בתאריכים 5.10–7.10 בקמפוס וינגייט בנתניה ובקמפוס לוינסקי בצפון תל אביב יפו. האירוע, שמתקיים במימון המשרד לשיתוף פעולה אזורי, יפגיש חברי סגל וחוקרים מישראל, מאלבניה, ממקדוניה הצפונית ומגיאורגיה.

הכנס הוא יוזמה משותפת של פרופ' סיגל בן זקן, ראש רשות המחקר וד"ר דן מישייקר, ראש המחלקה להוראה, במסגרת מרכז רות"ם להוראה, למידה ומחקר רב-תחומיים, על תחומיים ובין תחומיים בתמיכת המשרד לבינלאומיות בראשות פרופ' אלונה פורקוש-ברוך ובחסות המשרד לשיתוף פעולה אזורי.

 

המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייטמיארח את הכנס הבינלאומי Crossing Boundaries and Disciplines בתאריכים 7-5 באוקטובר 2026 בקמפוס וינגייט בנתניה ובקמפוס לוינסקי בצפון תל־אביב. האירוע, שמתקיים במימון המשרד לשיתוף פעולה אזורי, יפגיש חברי סגל וחוקרים מישראל, מאלבניה, ממקדוניה הצפונית, מרומניה ומגיאורגיה.

כתבות נוספות שתרצו לקרוא
כיתה אחת, שתי מרצות, עיר מעורבת: איך מכשירים מורים לחיות יחד
מודל מעורר השראה של חיים משותפים מוצג במסגרת הכנס הבינלאומי...
השבוע בלוד - לוד זוכרת, חג סוכות, ספורט ומרוץ לוד ה8
לוד זוכרת ולא שוכחת: אירועי זיכרון והנצחה לבני העיר שנפלו...
השבוע בלוד - יום כיפור, סוכות ואירועים לחג
משילוד: הצלחה גדולה לצו ראש העיר לוד בכיפור - ירידה...
השבוע בלוד - הכנה לכיפור, חינוך וספורט
יאיר רביבו ערב יום הכיפורים: "עיר בונים בבטון, קהילה בונים...
השבוע בלוד - חינוך, משטרה וספורט
טקס מרגש: בית ספר "דקל" לחינוך מיוחד בלוד נקרא על...
רפואה משלימה קרוב לבית כללית רפואה משלימה לתושבי רמלה והסביבה
רשת כללית רפואה משלימה ברמלה מעניקה לתושבי העיר והסביבה מגוון...
משלחת של מלכה, נסיכות ונסיכים משבטים בדרום אפריקה הגיעה לסיור בקריית מגן דוד אדום ברמלה
בימים אלו הגיעה לארץ ביוזמת משרד החוץ הישראלי משלחת של...
השבוע בלוד - שנת לימודים חדשה, הופעות והפנינג, וספורט
פותחים שנת לימודים מוצלחת בלוד עם ראש הממשלה, ושיא חדש...
חדשות לוד: הקמת מתחם אירועים, התחדשות בהנהלת מערכת החינוך העירונית, ביטחון בשכונות וספורט
היסטוריה בלוד: פורסם המכרז להקמת הארנה הלאומית של ישראל -...
השבוע בלוד: תגבור לצוות השיטור העירוני, לוד מצדיעה למשפחות המילואים וספורט
כתבות לתקשורת – דוברות עיריית לוד: 1: עיריית לוד במבצע אכיפה...
דילוג לתוכן