פתיחת שנה חגיגית הייתה למרכז לתיאטרון לוד עם הצגתם החדשה "שעת אפס" בבימויה של פנינה רינצלר. חזון שמתגשם, שתי הצגות החודש היו מלאות עד אפס מקום, בקהל לודאי ולא רק. בין היושבים בקהל גם כאלו שהגיעו אפילו מהצפון. החודש הגיעו לצפות בפעם הראשונה, גם סטודנטים של תוצרת הארץ. מספרים שבקהל נוכחת כדרך קבע, גם הזמרת מירי אלוני ושדרן הרדיו יובל מסקין.
שנה בדיוק עברה מאז קיבל התיאטרון בית ברחוב רחל אלתר 17 בלוד, מקלט שהיה בעבר סניף עזרא הישן, עוד בנערותו של ראש העיר יאיר רביבו. מאז נכנס המרכז לתיאטרון למקלט זה, לא תוכלו לפספס את העובדה המפתיעה הזו – מתחת לאדמה יש תיאטרון חי ובועט, שהפעם בא בהתבוננות ביקורתית על מערכת החינוך מאז המהפכה התעשייתית ועד היום ותוך כדי הצגה אף פותח עם הקהל דיון אודות בית הספר האידיאלי בעבור ילדי הדור הזה.
אי אפשר גם לפספס את זה שבכל הצגה של אנסמבל המרכז לתיאטרון לוד, עומדת אמירה חברתית בוערת שמגלגלת את קבוצת השחקנים אל מחוץ לכותלי לוד ובחודש הקרוב אף יופיעו עם ההצגה "שעת אפס" בתיאטרון תמונה בת"א.
מה מיוחד כל כך בתיאטרון הזה? מתגובות הקהל עולה בעיקר כי מלבד הנושאים הנבחרים, הקהל עובר בהצגה חוויה מרגע שנכנס לאולם ועד שיוצא. בשעת אפס מודדים אותך מיד עם כניסתך לאולם. מודדים לך גובה. בדיקת ציפורניים, בשרשרת החיול תקבלו סנדביץ', פולדר וגם עיפרון. הקהל הופך מיד לתלמיד בתוך כיתה. מכאן, חבל שנגלה לכם הכל. לכל אלו שפספסו יש הצגה נוספת ב-15.2.20 בשעה 20:30. אפשר בקלות למצוא אותם בפייסבוק. ואם תגלו, תוכלו למצוא ביקורות משבחות על ההצגה שעת אפס. והכי הכי חשוב שהיא אמנות תוצרת לוד.
