בישראל, כידוע, מונהג שירות חובה (גם אם בפועל מתגייסים לצה"ל פחות מ-70% מבני ה-18 היהודים, וקצת יותר מ-50% מבנות ה-18 היהודיות). המדינה זקוקה לחיילים וחיילות, ולכן הציפייה היא שכל הצעירים והצעירות ישרתו ויעשו זאת ללא בעיות. יחד עם זאת אי אפשר להתעלם מהקשיים שעלולים להיווצר אצל כל אחד ואחת, ואי אפשר להתעלם מהעובדה שבכל נקודת זמן יש לא מעט עריקים. בכתבה זו תמצאו תשובה לשאלה שבכותרת, וטיפים להתנהלות נכונה מול הצבא.
בחירה שהיא הכרח המציאות
אצל רוב החיילים שבוחרים להיעדר משירות ללא רשות התחושה היא שאין להם ברירה אחרת. כלומר, עריקות מהצבא היא גם החלטה מודעת אבל גם צעד בלתי נמנע. לפעמים אלה קשיים כלכליים שגורמים לחייל להתייצב לצד משפחתו על-מנת למנוע קריסה. לפעמים אלה קשיים נפשיים, שכן התובענות של הצבא עלולה לגרום לכל אחד להישבר. יש גם מקרים של קשיים חברתיים, ולפעמים המצפון הוא זה שדוחף את בן ה-18 לבצע עריקות. המכנה המשותף לכל המצבים הוא שהעריקות לא פותרת את הבעיה. עורכי דין צבאיים כן מסייעים לייצר את המציאות הרצויה.
החומרה שבה מתייחס חוק השיפוט הצבאי לעבירת העריקות
בחוק השיפוט הצבאי ישנם שני סעיפים העוסקים בעבירת העריקות: סעיף 94, שקובע כי חייל שנעדר משירותו, דינו מאסר עד שלוש שנים; וסעיף 92, לפיו חייל שנעדר מהשירות מתוך כוונה כלל לא לחזור לצבא דינו מאסר של עד 7 שנים. עריקות ממושכת מובילה להעמדה לדין בפני בית דין צבאי. העונש בכל מקרה נקבע על סמך משך העריקות, האם החייל התייצב מרצונו בתחנת משטרה צבאית או נעצר (מומלץ בחום לא לחכות למעצר!), והנסיבות שהובילו אותו להיעדר משירות. מעבר לעונש המאסר, ייתכן גם רישום פלילי (עו"ד פלילי מומלץ יכול לסייע במחיקת הרישום, אבל כדאי כמובן להימנע מכך מלכתחילה).
הפתרון הנכון למצוקות של החייל
עריקות מהצבא כאמור לא פותרת את הבעיות של החייל. עבור חייל שכבר בחר לבצע עריקות, ההמלצה היא לקצר ככל האפשר את תקופת העריקות ולהסגיר את עצמו לידי המשטרה הצבאית – אחרי שיחה עם עורך דין מומחה לענייני צבא, שיגבש אסטרטגיה כוללת לשיפור המצב: צמצום העונש למינימום ההכרחי, ושינוי שיבוץ או קבלת פטור מצה"ל. לעו"ד אורן סבן ניסיון רב בסיוע לעריקים ובמציאת פתרונות נכונים בהתאמה אישית לכל חייל וחיילת.
