Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

נחנכה כיכר הרימון בלוד לזכרו של דוד יוסף ז"ל

נחנכה כיכר הרימון בלוד לזכרו של דוד יוסף ז"ל
עיריית לוד

בשבוע שעבר נחנכה כיכר הרימון ברח' שלמה המלך פינת איינשטיין בלוד, לזכרו של דוד יוסף ז"ל, איש ציבור, מורה ומחנך, סופר ופעיל עלייה וקליטה, אשר היה בין 12 הצעירים היהודים הראשונים שהגיעו מאתיופיה לישראל ללימודי עברית ויהדות באמצע שנות ה-50, תושב העיר לוד וממקימי בית הכנסת לעולי אתיופיה בלוד.

טקס הסרת הלוט מעל שלט כיכר הרימון לזכרו של דוד יוסף זל
עיריית לוד

הטקס התקיים במעמד ראש העיר, עו"ד יאיר רביבו, בני משפחת דוד, מנכ"ל העירייה אהרון אטיאס, המשנה לראש העיר אליהו סער וחברת המועצה אלמז זרו, תלמידתו של דוד יוסף, אשר סיפרה על פועלו ואישיותו החשובה כמורה ומחנך.

ראש העיר ציין כי "זהו כבוד גדול לעיר לוד להנציח את המורשת המפוארת של קהילת יהודי אתיופיה בישראל, התרבות וערכי הקהילה היקרה, וכן של אישים בולטים בקהילה, כמו דוד יוסף ז"ל, המהווים סמל ודוגמא אישית של אהבת המולדת והעם. העיר לוד התברכה בקהילת יוצאי אתיופיה, שהגיעה לכאן בשל כמיהתה לירושלים ולארץ ישראל, ואנו מחבקים את הקהילה היקרה באהבה רבה".

טקס הסרת הלוט מעל שלט כיכר הרימון לזכרו של דוד יוסף זל
עיריית לוד

הבן דניאל דוד, סיפר על דמותו הערכית של אביו, אשר גויס ב-1981 על ידי הסוכנות היהודית, כדי לסייע בקליטת העולים החדשים מאתיופיה, שהגיעו באותה עת לארץ. בשנת 1988 הוזמן על ידי ג'וינט ישראל לקחת חלק בהקמת מרכז ביתאצ'ין (באמהרית: ביתנו) בירושלים – מרכז ייעוץ והדרכה לאנשי מקצוע בתחומי הרווחה, הבריאות והחינוך, אשר טיפלו בעולים. בתקופה זו השתתף בכתיבת ספרי הדרכה ומאמרים בנושא תרבות ומורשת יהדות אתיופיה. בנוסף הפיק קלטות לימודיות על חגי ישראל לדוברי אמהרית. בשנת 1989 הוסמך כטוען רבני על ידי מכון מאיר ושימש יועץ משפחתי מטעם הג'וינט. בשנת 1990 נשלח על ידי הסוכנות היהודית לאתיופיה, על מנת להכשיר את המורים בבתי הספר היהודיים בהוראת עברית ויהדות ובהיכרות עם ישראל. לאחר שובו ארצה, מתוך תפיסתו שיש לשלב בין המסורת העתיקה של יהודי אתיופיה לבין החיים החדשים בישראל, היה שותף להקמת פורום ארצי של זקני העדה, לפתרון סכסוכים בין בני זוג, כפי שהיה נהוג באתיופיה. כן פעל לקבלת הכרה של בתי הדין הרבניים במוסד זה ולשיתוף פעולה עם בית הדין המיוחד של יהודי אתיופיה. לאחר פרישתו בשנת 2001 המשיך להרצות ולכתוב מאמרים בנושא תרבות ומורשת יהודי אתיופיה. יחד עם ישעיהו צאנה פעל להקמת בית הכנסת הראשון לקהילה האתיופית בלוד, שבנייתו הושלמה ב-2003. יוסף דוד הלך לעולמו בשנת 2014 והובא למנוחות בבית העלמין בלוד. הוא הותיר אחריו את רעייתו חנה ושמונת ילדיהם.

יהי זכרו ברוך.

כתבות נוספות שתרצו לקרוא
איך להנות מהקסם של בירת הונגריה?
בודפשט היא בירת הונגריה, עיר בעלת היסטוריה ארוכה ומספר רב...
בונים בית ומקבלים אותו בזמן
אחת הבעיות המוכרות של ענף הבנייה בישראל היא אי עמידה...
האם אתם יודעים מהו שווי הנכס שלכם?
כשיש לנו דירה או בית אנחנו רגועים יותר משום שיש...
כל מה שחשוב לדעת על תפעול מערכות מחשוב לעסק קטן
מיקור חוץ של שירותי מחשוב משתלם במיוחד לעסקים קטנים. כיום...
תחזוקה עירונית מעצימה: טכניקות מתקדמות לטיפול בבעיות במהירות ובדיוק רב
בתחום ניהול התשתיות העירוניות, הבטחת היעילות והאמינות של מערכות המים...
חדלות פירעון- מה זה אומר מבחינת הנושה?
לכל חייב אשר לקח הלוואה ישנו נושה בצד השני אשר...
המדריך המלא להתקנת אריחים מדוקקים
בחירה באריחים מדוקקים לריצוף הבית אפשרית במהלך עיצוב ראשוני של...
החוויה שבני ובנות מצווה לא מוכנים לוותר עליה
אירוע של בת מצווה לא יכול להיות פחות מאירוע שלא...
המשמעות והיתרונות מאחורי הוצאת רישיון קבלנים
הוצאת רישיון קבלן היא דבר שרוב הקבלנים שוקלים. למעשה, גם...
עריכת צוואה על ידי מומחים משפטיים
עריכת צוואה היא שלב קריטי בתכנון העיזבון, המאפשר ליחידים לציין...