לאורך השנים רבים מאיתנו יסבלו מפגיעה בגידים המכופפים את אצבעות הידיים. ישנה חשיבות גדולה לקבלת טיפול מהיר במצב זה על ידי מומחה לכירורגיה אורתופדית, כדי למנוע סיבוכים חמורים יותר וניתוחים מורכבים.
כאשר גידים מכופפים נקרעים נוצר מצב בו אי אפשר לכופף את האצבע שנפגעה, והיא עומדת ביישור מול האצבעות האחרות. כמובן שהדבר אינו נעים, כואב ופוגם בהתנהלות היומיומית בעבודה, בחיי המשפחה וכדומה. כפי שאמרנו בכותרת, ישנה חשיבות גדולה לאבחון של הקרע בזמן מפני שקיימת תקופה אופטימאלית של עד שבועיים לביצוע הניתוח. למעשה, ככל שעובר הזמן מאז הפגיעה הולך השריר ומתכווץ וכך נוצרת בעיה למשוך את הגיד בחזרה למקום. מעבר לכך, ככל שהזמן עובר כך נוצרת פגיעה באספקת הדם.
את האבחון והניתוח מבצע מומחה לכירורגיה אורתופדית, כמו ד”ר סאמר מחולה אשר נמנה על בכירי המומחים בארץ בתחום כירורגיית כף היד. במהלך האבחון יש לבודד כל מפרק באצבע הפגועה ולבדוק בנפרד את רמת התפקוד של הגיד המכופף השטחי והעמוק. כמו כן, יש לבדוק את התחושה משני צידי האצבע כדי לראות אם קיימת פגיעה גם בעצבים תחושתיים כחלק מהפציעה.
למה הגידים נקרעים?
כפי שאמרנו, תפקידם של הגידים הוא לכופף את האצבעות, כאשר בכל אצבע קיימים שני גידים כאלו. קודם כל, ישנם הגידים המכופפים השטחיים אשר תפקידם לכופף את המפרקים הבין גליליים הקרובים לכף היד. שנית, ישנם הגידים המכופפים העמוקים שתפקידם לכופף את המפרקים הבין גליליים שרחוקים יותר מכף היד. דברים אלו נכונים לגבי כל האצבעות מלבד האגודל, שלה יש רק גיד מכופף אחד. במצבים נורמליים הגידים עושים את תפקידם נאמנה וללא בעיות מיוחדות. ואולם, עקב פציעות שונות יכולה להיגרם קריעה.
לא מדובר בפציעות נדירות מאוד מאחר שהגידים המכופפים משמשים אותנו למגוון פעילויות ונתונים לסיכונים. למשל, הגידים יכולים להיקרע עקב שימוש לא זהיר בסכינים או בחפצים חדים שחדרו אל הרקמות העמוקות יותר. כמו כן, ספורטאים מקצוענים בענפים מסוימים נוטים יותר לבעיה זו, עקב יישור יתר של האצבעות.
ניתוח לתפירת הגיד
בהנחה שהאבחון בוצע בזמן, ומקסימום עד חודש וחצי – חודשיים מזמן הפציעה, העדיפות תהיה בדרך כלל לפגיעה בגיד המכופף היא לניתוח תפירה של הגיד. המטרה של הניתוח הזה היא לחזק את התפר ולמנוע קרעים חוזרים, כאשר התפירה מבוצעת לרוב עם חוט ניילון העובר דרך הגיד כמה פעמים. אחרי הניתוח יש תקופת שיקום הכוללת סד גבס בתחילה, ואחר כך מחליפים אותו לסד פלסטי. כמו כן, יש לקבל הדרכה ממרפא בעיסוק לגבי מניעת הידבקויות אחרי הניתוח על ידי הפעלה פסיבית של האצבעות. אחרי כחודש שבו הולכים עם הסד המגן מתחילים בהפעלה אקטיבית של האצבעות כדי לשפר את טווח התנועה שלהן.
יש לציין כי אם עברו יותר מחודשיים מהפגיעה, ייתכן שהאופציה העדיפה כבר תהיה ניתוח להעברה של גיד מאצבע אחרת אל האצבע הפגועה. זוהי התערבות מורכבת יותר שעדיף להימנע ממנה.
באדיבות שאל את הרופא.
