טקסי זיכרון מרגשים בלוד לזכרם של ששת מיליוני היהודים שנרצחו ונספו בשואה ■ ראש העיר יאיר רביבו: "מן השואה והגבורה יצאה התקומה. היום אנחנו 71 שנה לאחר שהוכרזה עצמאות ישראל. עמדנו במאבק הקשה, יכולנו וניצחנו"!
לוד התייחדה עם זכרם של ששת מיליוני היהודים, אנשים, נשים וטף, חולים וזקנים, אשר נירצחו, ניטבחו וניספו בשואה ע"י גרמניה הנאצית.
מאות מתושבי העיר, הגיעו כדי לכבד את זכרם של הקורבנות ולהשתתף בעצרות הזיכרון לשואה ולגבורה שהתקיימו בערב יום הזיכרון, במתנ"ס דנוור, וביום הזיכרון, ליד אנדרטת השואה, בבית העלמין הישן בלוד.
עצרת הזיכרון המרכזית שהתקיימה בערב יום הזיכרון, נערכה במעמד ניצולי שואה ובני משפחותיהם ובהשתתפות מאות תושבים ונציגי תנועות הנוער אשר גדשו את אולם המתנ"ס.
שישה ניצולי שואה, קונרד (מיקי) סיגלר, מולקה שקולניק, אשר ויגרטן, דוד טרייגר, לנה סבנקו, ואינה ברודסקי, מלווים בנציגי תנועות הנוער בלוד, הדליקו את נרות הזיכרון לזכר שישה מיליוני היהודים בעצרת העירונית בערב יום השואה. למחרת בבית העלמין, הדליקו את נרות הזיכרון דור ראשון ודור שני לניצולי שואה, באיר בנדר, חיים מימון, שרגא פישל, אברהם פייט, שמיל טנא, ויפה כהן.
ראש העיר עו"ד יאיר רביבו, ציין בנאומו כי ביום הזה, אנחנו עוצרים את שעון החיים שלנו, כדי לזכור ולהזכיר לעולם, ולזהיר מפני הזוועה שלא תשוב עוד. "אנו יודעים כי שנאת ישראל לא כלתה מהעולם. מדינת ישראל היא המקום היחיד בעולם בו יש ליהודים את הזכות והכוח להגן על עצמם בכוחות עצמם. עלינו להבטיח כי בפעם הבאה שיד תקום על היהודי לכלותו, יהיה כוח איתן שיקום את היד הזו לגדוע", אמר רביבו, "דורנו ידע את אימת הרצח ואת העמידה על הדם. למדנו לקח! לא עוד! מן השואה והגבורה יצאה התקומה. היום אנחנו 71 שנה לאחר שהוכרזה עצמאות ישראל. עמדנו במאבק הקשה, יכולנו וניצחנו. היכולת והנכונות להגן על עצמנו היא שמבטיחה את המשך קיומנו ועתידנו. בשבוע הבא נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ואת תקומתה של מדינת ישראל שסימלה יותר מכל את ניצחון האור על האופל, את ניצחון הצדק והתקווה".
הטקס המרכזי השנה, היה שונה משנים עברו. הטקס הביא את סיפורו של אדם אחד- זלמן גרדובסקי שחי בעיר לונה שבפולין עם אשתו וגורש לאושוויץ. גרדובסקי נבחר לעבוד כזונדרקומנדו, בעוד משפחתו נרצחת על ידי הגרמנים. במהלך השנה בה חי גרדובסקי באושוויץ, הוא כותב יומן סודי ובו הוא מתאר את תחושותיו ואת מה שעיניו רואות. באוקטובר 1944, במהלך מרד הזונדרקומנדו, שגרדובסקי היה בין יוזמיו, הוא נרצח. חלק מכתביו נתגלו לאחר המלחמה ויצאו לאור בספר 'בלב הגיהנום'.
במהלך ערב הזיכרון המרגש בהנחיית בני פרינץ, מנכ"ל הגרעין התורני בלוד, הקריא השחקן אייל ניידרוף הקריא מסיפורי יומנו של גרדובסקי, תלמידי תיכון אורט הביאו את רשמיהם האישיים מהמסע לפולין, להקת המחול של אלזה ספקטור בקטע מחול, להקת הנוער חדר 17 בניהולו של ליאור נעמן בקטעי שירה, ותזמורת הבוגרים בניהולו של מני מטלון בקטעי נגינה. אמנית החול יסמין שטרן, הדהימה את הקהל בציוריה המיוחדים והמרגשים שהלמו את המעמד.
אירוע היסטורי חשוב נרשם בטקס העירוני: לראשונה השתתפו בו 2 חברי מועצה מוסלמים, עבד אזברגה וג'מאל אבו סיאם, שהפיחו תקווה גדולה להמשך החיים המשותפים פה ובעיקר למסר כי השואה היא נחלת האנושות כולה, כפי שציין ראש העיר יאיר רביבו.
בעצרת הזיכרון שהתקיימה למחרת בבית העלמין הישן ליד אנדרטת השואה, השתתפו ניצולי שואה, רבנים, תושבים, תלמידי בי"ס "ספיר" ונציגי תנועות הנוער, בכירי ועובדי העירייה. את המעמד כיבדו קציני ושוטרי תחנת לוד בפיקודו של סנ"צ שמעון דהן, שעמדו כל מהלך הטקס במסדר כבוד לזכרם של הנספים בשואה.
בטקס בבית העלמין נשאו דברים, ראש העיר עו"ד יאיר רביבו וסנ"צ שמעון דהן. החזן נועם רקובסקי נשא בשני אירועי הזיכרון, תפילות "יזכור", "קדיש", "אל מלא רחמים" ופרק תהילים.
ראש העיר עו"ד יאיר רביבו, הניח את זר העירייה על אנדרטת השואה. על הפקת הטקס הייתה אמונה נעמי מיוחס, רכזת תחום תרבות, בסיועה של מירי חסון, מנהלת מחלקת טקסים בעירייה. את הטקס הנחה דובר העירייה, יהורם בן ארוש.
במוסדות החינוך השונים בעיר, נערכו טקסים מרגשים שהכינו תלמידי בתי הספר. במועדונים השונים ובעשרות בתים ברחבי העיר התקיימו אירועי הציבור "זיכרון בסלון". את אירועי יום הזיכרון בלוד חתם מעמד "לכל איש יש שם" שהתקיים במועדון הנוער "אדום" בגני-אביב במהלכו הוקראו השמות של קורבנות השואה, ע"י נציגי תנועות הנוער, תלמידים ונציגי משפחות שאיבדו את יקיריהן בשואה.
