מקאמה מיוחדת שנכתבה במיוחד לאירוע ע"י ד"ר יוסי לונדין:
שבעים חלפו מאז שעטו ברחוב כוחות הקומנדו של דיין וחיילי יפתח, שבעים מאז השער לבנים ששבו לגבולם, שב ונפתח / שבעים לכדורגל מפואר בהפועל ובשאר הקבוצות, ושבעים למגוון אדיר של עדות ובתי כנסיות / שבעים לימים שבהם בהרצל עבר הכביש הראשי לבירה, ושבעים לעיר של דו קיום ועשייה כבירה / שבעים לעיר שהיא משפחה, פולקלור ובית , ושבעים לסמל העיר ולשכונות עם סמלי הזית / שבעים לעולים מדרום מצפון ממזרח ומים, ושבעים שנה שבהם המיתוג אני לודאי עוד חי וקיים / אז התכנסנו כאן הערב נער וזקן , ותיק וזה שעבר לגור פה רק אתמול, איתנו בכירי העיר ואורחים רבים מנאות יצחק ועד רמת אשכול / רצינו לספר על חלוציות וגבורה, מתש"ח ועד תשע"ח, על גבורה של לוחמים שאל מול אש תופת ראשם לא שח / על גבורה של עולים שהגיעו היישר לחיי מעברה, דלות בוץ, וחוסר עבודה, והפשילו שרוולים ובנו את העיר מיסודה / על גבורה של מנהיגים מפסח לב ועד רביבו יאיר, שהיו ועדיין צריכים להתמודד עם אתגרים למכביר / על גבורה של תושבים שידעו לגדל נוער גם כאשר הרחוב אינו תמיד קל, על מעשיהם של לודאים שידעו להתמיד ולפעול גם כשנראה היה שהכל מקולקל / ואני מדבר ונזכר בלוד של שנות החמישים, לוד של ניצולי שואה ועולים חדשים / לוד של ממלכתי א, בית הספר המאירי, הגן הגדול והעיר העתיקה, לוד של תיכון רמלוד וטקסים שנתיים של משחררי העיר לוחמי "הנמר" מגדוד הפשיטה / ומתוך תקופה של בניין ומאמץ היא צמחה לתפארת, ולוד שאני מכיר היום-היא בהחלט ראויה להיקרא עיר מפוארת / עיר שזוכרת את ענקי האומה, התנאים וגדולי ישראל, עיר שרחובותיה זכו לראות את רבי אליעזר לומד ורבי עקיבא מתפלל / עיר שכמעט מתחת לכל אבן בחלקה העתיק מסתתר אוצר, וכידוע, הסיפור של הגדול בפסיפסי ארצנו-פסיפס לוד, ממש עדיין לא נגמר / עיר שחז"ל אמרו עליה שהיא "משנה לירושלים", עיר שעל הרוגי המלכות שלה נאמר שזכו להכרת טוב אדירה בשמים / עיר המכבדת את כל תושביה בני אברהם, עיר שיש בה היסטוריה גם של בני הנצרות והאסלאם / עיר שחלוצי ההתיישבות והתעשייה פקדו אותה כבר בראשית העשייה הציונית , עיר שסיפורי תש"ח שלה ממלאים מקום של כבוד במורשת הקרב הצה"לית / וכמובן זו עיר שתמיד נמצאת על המסילה, מימי התורכים ועד ההחלטה של רכבת ישראל למקם כאן את ההנהלה / ובמה עוד יכולה לוד להתגאות בשבעים לתחייתה כעיר ואם בישראל? שמא בגרעין התורני הגדול בתבל? / או אולי בשפע המדהים של קבוצות סטודנטים ויזמות חברתית? בתנופה עצומה של בניין, תיירות ותשתית? / בהנהגה נבחרת ודינמית אחרי שנים של ועדות קרואות וקיפאון? בכך שהיא מושכת אליה עוצמות של מוטיבציה וכשרון? / על פרס חינוך ארצי ובתי ספר מובילים בבגרות ובפעילות חברתית? על מאמץ מתמיד את כל צורות הפשיעה להוריד לתחתית? / בקיצור, יש לנו הערב הרבה על מה לחגוג ולהודות ולהלל, אז ברוכים הבאים לערב חגיגות השבעים ללוד –העיר והשער של ישראל.
