מאז השבעה באוקטובר, אזרחי ישראל 'מבלים' נתח משמעותי מזמנם בממ"דים. נכון, עם התקדמות צה"ל אל תוך רצועת עזה יש פחות אזעקות ופחות צורך להיכנס לממ"ד. עם זאת, הטראומה מתחילת המלחמה שנקשרה ישירות לשהייה במרחב המוגן, בנוסף למטחים הכבדים שממשיכים ליפול על העורף הישראלי מדי פעם, הפכו את השהייה בממ"דים לטראומתית בפני עצמה. למעשה, ניתן לומר כי שהייה ממושכת בממ"ד עלולה לגרום למצב של נכות נפשית – שעשויה לזכות את הלוקים בה בקצבת נכות. אך מה הקריטריונים המדויקים לזכאות? וכיצד מגישים לביטוח לאומי תביעה לנכות נפשית?
הממ"ד הוא מרחב קטן שלרוב אנו נמצאים בו כאשר ישנה סכנה לחיינו. על כן, זה דבר טבעי לחלוטין לקשר בין החדר הזה לבין סכנה ופחד. תחושת הפחד הזו עלולה ללוות אנשים, במקרים מסוימים, גם מחוץ לממ"ד וכשאין אזעקות, ואף להתפתח לנכות נפשית. נכות נפשית, כמו נכות גופנית, יכולה לזכות את הלוקה בה בזכויות בביטוח לאומי. אבל להשיג את הזכויות האלה זה לא קל.
תופעה הולכת ומתרחבת, ובצדק.
ההכרה של ביטוח לאומי בנכות נפשית איננה דבר מובן מאליו. מקרה תקדימי של הכרה בנכות נפשית קרה ב-2009, כשחבלן משטרתי הוכר כלוקה בנכות נפשית עקב חשיפה ממושכת לזירות פיגועים ביטחוניים ותאונות דרכים. עם חלוף השנים והמודעות הגוברת לנזקי הנפש והשפעותיהם, הכרה בנכות נפשית הפכה נפוצה יותר ויותר.
לפי תקנות ביטוח לאומי, נכות נפשית מתחלקת לשני סוגים: הפרעות פסיכוטיות (דוגמת סכיזופרניה, תסמונות מוחיות פסיכוטיות והפרעה סכיזו-אָפקטיבית) והפרעות פסיכו-נוירוטיות (דוגמת חרדה, דיכאון, הפרעה פוסט טראומתית, מאניה דיפרסיה ובעיות נפשיות נוספות שאינן מוגדרות כהפרעות פסיכוטיות). תקנות הביטוח הלאומי מחמירות יותר בכל הנוגע להפרעות פסיכו-נוירוטיות, ודורשות הוכחות ברורות המעידות על קושי תפקודי, הן מבחינה חברתית והן מבחינה מקצועית או תעסוקתית.
לא רק ביקור אצל הפסיכיאטר
בכדי להיות מוכר כבעל נכות נפשית, צריך אדם לעבור הערכה אצל פסיכיאטר, וגם על ידי פסיכולוג או עובד סוציאלי. על מנת לקבל הערכה מדויקת לגבי המגבלות התפקודיות, יש לפנות לפסיכיאטר העוסק בתחום הערכת נכות נפשית. באם קבע הפסיכיאטר כי אכן מדובר במקרה של נכות נפשית, צריך למלא טופס תביעה לקצבת נכות כללית (ב.ל. 7801). אם מדובר בילד, הוריו צריכים למלא את טופס התביעה לגמלה לילד נכה (ב.ל. 7821).
קצבת נכות כללית היא למעשה קצבה חודשית שמשולמת למי שעקב נכות (פיזית או נפשית) כושר העבודה שלו צוצמם בלפחות 50%. אך הליך השגת הקצבה לא מסתכם בשליחת טופס שלו מצורפת הערכה פסיכיאטרית. על דורש הקצבה לעבור ועדה רפואית של ביטוח לאומי, שתקבע את דרגת אי-הכושר ואת אחוזי הנכות הרפואיים. שיעורי הקצבה, כמובן, עשויים להשתנות בהתאם לגובה דרגת אי-הכושר. סכומי הקצבה נעים בין 2345 ש"ח לבין 4063 ש"ח – לאלו שדרגת אי-הכושר שלהם נעה בין 75%-100%.
ביטוח לאומי לא מתעלם מהעובדה כי רבים ממתמודדי הנפש הם בעלי משפחות ואנשים אחרים תלויים בהם. על כן, המוסד מקנה 'תוספת תלויים' למטרה זו. גובה תוספת התלויים משתנה בהתאם לרמת אי-הכושר של התובע וגובה שכרו החודשי. ב אתר המוסד, ביטוח לאומי מרחיב בנושא זה.
היצע וביקוש
מדינת ישראל עוברת תקופה קשה. אזרחיה צפויים, למרבה הצער, לשהות עוד לא מעט זמן במרחבים המוגנים. כיוצא מכך, אין זה מן הנמנע שעוד ועוד אנשים יחלו לבקש קצבה בשל נכות נפשית מביטוח לאומי. חשוב לזכור כי ככל שיותר אנשים מבקשים קצבה מסוימת, ביטוח לאומי עלול 'להקשיח עמדות' ולעבוד יותר 'לפי הספר' בכדי להפחית מהעומס המוטל עליו.
איך מתמודדים עם זה? חלק בוחרים להתמודד עם זה לבד, לשבת וללמוד את החומר ואת כל נבכי החוק. אחרים בוחרים להיעזר במומחים לזכויות רפואיות. בין אם בחר פלוני באופציה הראשונה או השנייה, כל שנותר הוא לקוות שמירב הזכאים הפוטנציאליים לקצבת הנכות הנפשית יקבלו את המגיע להם מהמדינה.
