מה מעכב את קידום ההתחדשות העירונית בלוד? מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחן את הנושא ומצא כי לצד תוכניות להקמת כ־18,800 יחידות דיור, מחלוקות והיעדר תיאום בין רשויות ומשרדים ממשלתיים גרמו לעיכוב ממושך במימוש של מיזם אחד לפחות.
ההתחדשות העירונית בישראל נמצאת בשנים האחרונות בתנופה חסרת תקדים, וגם בלוד מקודמים מיזמי פינוי־בינוי הכוללים אלפי יחידות דיור חדשות.
דוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי, שמפרסם השבוע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן, חושף כי בין השנים 2021 ל־2024 אושרו בישראל תוכניות לכ־157 אלף יחידות דיור במסגרת התחדשות עירונית, ובשנת 2024 בלבד נרשמה עלייה של כ־40% במספר יחידות הדיור שאושרו בתוכניות פינוי־בינוי לעומת השנה הקודמת.
הנושא עומד במוקד פרק העוסק בתכנון ובקידום התחדשות עירונית ברשויות המקומיות בדוח הביקורת השנתי על השלטון המקומי. במסגרת הביקורת נבדקו חמש רשויות מקומיות, ובהן לוד, ונבחנו בין היתר פעילות המינהלות העירוניות, קידום המיזמים והחסמים המעכבים את מימושם.
10 מיזמים, כ־18,800 דירות וכ-1,500 דירות שקיבלו היתרי בנייה עד כה
מהדוח עולה כי המינהלת העירונית להתחדשות עירונית בלוד פועלת מאז שנת 2017. מאז הקמתה קודמו באמצעותה עשרה מיזמי התחדשות עירונית הכוללים כ־18,800 יחידות דיור מתוכננות. מתוך כלל יחידות הדיור המתוכננות במיזמים אלה, כ־1,500 יחידות דיור קיבלו היתרי בנייה, שהם כ־8% בלבד.
לצד זאת, המבקר מצא כי עיריית לוד טרם מימשה התחייבויות לתקצוב בסך כ־28 מיליון שקל שהוקצו לה במסגרת הסכם עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לצורך פיתוח התשתיות הנדרשות למיזמים.
העירייה מסרה לצוות הביקורת כי בשל המורכבות הרבה הכרוכה בחידושן ובהקמתן של התשתיות במתחמי ההתחדשות, הוחלט לייעד את התקציב למתחמים ספציפיים שחידושם יחל בעוד שנים אחדות. בין השאר מייעדת העירייה את התקציב להעתקת בית כנסת, להריסת אגף הביטחון של העירייה ולהקמת אגף חדש במתחם ההתחדשות ברחובות הס וגולדברג. עוד מציין המבקר כי שיעור הניצול של כלל התקציבים במסגרת הסכמי המסגרת שנחתמו עם 12 רשויות מקומיות עומד על כ־33% בלבד, וכי כ־105 מיליון שקל מתוך 440 מיליון שקל שיועדו להסכמים אלה טרם הוקצו לרשויות. לדבריו, נתונים אלה עשויים להצביע על חסמים בבניית התשתיות הדרושות לקידום ההתחדשות העירונית.
ארבע שנים של עיכוב במתחם כצנלסון
הביקורת בחנה גם את מתחם כצנלסון, ומצאה כי מחלוקת סביב שומת הקרקע המשלימה עיכבה את קידום הפרויקט במשך שנים. אף שהתוכנית אושרה כבר בנובמבר 2021, נכון למועד סיום הביקורת טרם הונפקו היתרי בנייה מכוחה. המבקר מציין כי הליך ההשגה על השומה התמשך, ובין הגשת ההשגה לבין תחילת הדיון בה אצל השמאי הממשלתי חלפה כשנה וארבעה חודשים.
על רקע ממצאים אלה קורא מבקר המדינה לרשות להתחדשות עירונית לפעול בהתאם למדיניות המוצעת בתמ"א 35 – וזאת בשיתוף משרד הפנים, משרד השיכון, משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים – ולהכין מסמך מדיניות לאומי להתחדשות עירונית, אשר ירכז את כלל ההיבטים הנוגעים לקיום ההליכים הנוגעים להתחדשות עירונית ואת השגת יעדיהם ומטרותיהם באופן שיאפשר סנכרון מלא בין כל אלה.
מומלץ כי מסמך המדיניות יגדיר, בין השאר, מטרות לאומיות לפריסה, לקידום ולביצוע התחדשות עירונית בהתייחס למאפיינים ולצרכים של אזורים שונים; אזורי עדיפות לקידום התחדשות עירונית; יעדי ביצוע למדיניות; ומתווה למערכת היחסים בין הגורמים העוסקים בהתחדשות העירונית בישראל, לרבות אופני שיתוף הפעולה בין הגורמים ואת תפקידי הרשויות המקומיות בנושא זה.
