במהלך פעילותה השוטפת, משטרת ישראל תופסת רכוש רב. לעתים, הרכוש נתפס בעקבות חשד לביצוע עבירה או בחשד שאותו רכוש התקבל כשכר מביצועה של עבירה. מטבע הדברים, תפיסת רכוש על ידי המשטרה, פוגעת בזכויותיו של האזרח הקטן, ובפרט בזכות הקניין. פגיעה זו, מתעצמת עוד יותר כאשר בסופו של ההליך תיק החקירה נסגר ולמעשה, לא נעשה שימוש מבחינה ראייתית בחפץ, כלומר לא הגישוהו כראיה לבית המשפט ולעתים החפץ כלל לא נבדק במהלך החקירה. בכתבה הבאה, פגשנו בעורך דין פלילי אשר האיר את עיינינו בנוגע לסוגיה.
מה המקור החוקי אשר מסמיך את משטרת ישראל לתפוס חפצים?
כידוע, כל פעולה שלטונית חייבת להיעשות על פי חוק. הדין זהה גם כאשר מדובר במשטרת ישראל. את סמכותה לתפוס חפצים, שואבת משטרת ישראל מסעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט, 1969 המאפשר לתפוס חפץ לתכלית הקבועה בחוק ורק כאשר מתקיים יסוד סביר להניח כי מתקיימות אחת המטרות שבחוק.
מהן המטרות שלשמן משטרת ישראל תופסת חפצים?
החוק מאפשר למשטרת ישראל תפוס חפצים לשם השגת המטרות הבאות:
- אם באותו החפץ נעברה עבירה.
- אם בחפץ עומדים לעבור עבירה.
- החפץ עשוי לשמש כראיה בהליך משפטי.
- החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה.
- החפץ שימש כאמצעי לביצוע עבירה.
אילו חפצים המשטרה תופסת?
משטרת ישראל רשאית לתפוס כל חפץ. מרבית החפצים שנתפסים הם:
- כלי רכב.
- טלפונים ניידים.
- כספים.
- מחשבים
- DVR
- תכשיטים.
כמה זמן המשטרה רשאית להחזיק בחפץ?
סעיף 35 לפקודת החיפוש קובע כי אם בתוך חצי שנה מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהחפץ הגיע אליה בדרך אחרת, לא הוגש כתב אישום בתיק שבו החפץ אמור לשמש כראיה – על המשטרה להחזיר את החפץ לאדם אשר מידיו החפץ נלקח. יחד עם זאת, אותו סעיף מאפשר למשטרת ישראל לפנות לבית משפט השלום, על מנת להאריך את התקופה האמורה. להלן לשון החוק:
"אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע".
האם ניתן להקדים תרופה למכה?
חד משמעית כן. בכל מקרה שבו משטרת ישראל תופסת רכוש של אדם אחר, גם אם באותו רכוש נעברה עבירה, הרי שהמשטרה פוגעת פגיעה בזכותו של אותו אדם לקניין. לכן, החוק מאפשר להגיש בקשה לבית משפט השלום במטרה להשבת את הרכוש התפוס. בקשה להחזרת רכוש תפוס מהמשטרה הינה בקשה שנשענת רובה ככולה על טענות משפטיות ומכיוון שבמרבית המקרים משטרת ישראל תתנגד להשבת התפוס, ייערך דיון בבקשה בבית המשפט. לכן, מומלץ לא לנסח את הבקשה באופן עצמאי ולפנות לעורך דין הבקיא בתחום סבוך זה.
הכותב הנו עורך דין ברוך גדע, בעלים של משרד עורכי דין העוסק במשפט הפלילי ובדיני תעבורה.
